מעגל אחד, שלושה יצרנים – ביקורת השוואתית (או השוואה ביקורתית)

הקדמה: אני (סוף סוף…) עובד על פרויקט של תליון אלקטרוני לאשתי, זה התחיל לפני מספר שנים כשראינו תליון ממעגל מודפס מכורסם (ללא פעולה חשמלית כלשהיא – פשוט מעגל שכורסם לצורה של דמות), שמצא חן בעיניה. חשבתי שאכין משהו דומה, אפילו קבלתי ממקום העבודה שלי מעגל מודפס (פסול ומיותר) לצורך ניסיונות, המעגל הזה מסתובב עד היום בחדר העבודה שלנו, שלם, כמו ביום שקיבלתי אותו…

בכל מקרה, לפני מספר חודשים הבנתי שאני רוצה לעשות משהו "משוכלל" קצת יותר – תליון עם ערך מוסף – תליון שיהבהב לדים בזמן תנועה. אז תכננתי מעגל חשמלי ומעגל מודפס (הכל נמצא פה).

ואז הגיע זמן ייצור המעגלים, מכיוון שזה "פריט אופנה", חשבתי שראוי אם יהיו מעגלים במספר צבעים, ונולדה הזדמנות מצוינת להשוות בין יצרני מעגלים מודפסים (לחובבים / makers , נו, אלה שמייצרים בזול…).

אז לעסק:

המעגל:

Gali's_Necklace_PCB

זהו מעגל עם שתי שכבות נחושת, הדפסת משי ורכיבים בשני הצדדים ומתאר יחסית מורכב לכרסום (לא המרובע הסטנדרטי).

מבחינת "אתגרי" ייצור – לא משהו שחורג מהיכולות המוצהרות של היצרנים, המעבד הוא באריזת TSSOP עם מרווח בין פדים של 0.3 מ"מ (0.65 מ"מ בין מרכזי הפינים) ומד התאוצה עם מרחק בין פדים של 0.25 מ"מ. מעבר לאריזות האלה לא נעשה שימוש (ולא היה צורך) במוליכים דקים או קרובים מאד.

קרא את הפוסט המלא «

קופסה שחורה לרקטה מונעת מים (או בקיצור – WRFL)

(הפוסט הבא דומה למדי ל-WIKI שכתבתי באנגלית בספריית ה-GITHUB שבה נמצאים קבצי התכנון של הפרויקט, הפרוייקט מתוכנן באמצעות KiCad - תוכנת שרטוט ועריכה לאלקטרוניקה, נוחה וחינמית!)

הקדמה קצרה

אחרי שבניתי עם הילדים רקטה מונעת מים כזו, מאד הופתעתי לאיזה גובה (נראה ש) היא מגיעה.

אז החלטתי שחייבים (כן, חייבים, מה לעשות) לדעת לאיזה גובה באמת היא מגיעה ואחרי שקראתי קצת (באינטרנט כמובן) וראיתי כמה סימולציות, הבנתי שאני גם רוצה לדעת מה התאוצה (לפי הסימולציות אפשר להגיע לתאוצה של יותר מ 150G). וכך התגבש לו, במוחי (הקודח…) הרעיון לתכנן ולבנות “קופסה שחורה” לרקטה או באנגלית – Water Rocket Flight Logger בקיצור WRFL.

הבנתי גם שיש רקטות יותר יעילות (מבחינת מבנה המשגר בעיקר)

דרישות בסיסיות

  1. המערכת צריכה להיות מוזנת מסוללה נטענת
  2. המערכת צריכה למדוד ולרשום/לתעד גובה ותאוצה מרביים של טיסה בודדת
  3. המערכת צריכה לשחרר את המצנח של הרקטה (באמצעות סרוו) לאחר שיא הגובה
  4. למערכת צריך להיות ממשק משתמש בסיסי (כפתורים ומסך) בכדי לאפשר למשתמש לקרוא את הנתונים ולקבוע את תצורת / מאפייני עבודת המערכת)

דרישות פחות בסיסיות

  1. טעינת הסוללה הנ”ל באמצעות מטען USB או מחשב
  2. רישום תאוצה וגובה במהלך כל הטיסה בקצב של לפחות 100 פעמים בשניה (לפי הסימולציות שראיתי , קצב שינוי התאוצה מאד גבוה)
  3. שמירת רשומות של מספר טיסות בזיכרון לא נדיף (non-volatile  למשל  flash)
  4. אפשרות גישה לזיכרון ע”י מחשב בתצורה של “disk-on-key”
  5. שמירת זמן ותאריך בין טיסות / שימוש ככל הניתן ע”י הסוללה
  6. דיווח בזמן אמת לטלפון חכם באמצעות בלוטות’ או BLE

החומרה

רציתי מערכת חומרה גמישה מספיק לתמוך בכל הדרישות הנ”ל ואולי אחרות שיצוצו בהמשך.

דבר ראשון – בחירת מעבד, בחירה פופולרית בימים אלה הם משפחת הארדוינו, יש הרבה קושחה/קוד ופרוייקטים ברשת המעבדים זמינים וזולים. אפשרות נוספת היא מעבדים מבוססי ARM, אשר בזכות “מהפכת” הארדוינו, לדעתי, נהיו גם הם נגישים מבחינת מחיר ערכות הפיתוח, למשל מחברות כמו ST  ו – TI.

ערכת הפיתוח שנבחרה להיות בסיס המערכת היא TM4C123GXL מחברת TI שמכילה מעבד מסוג TM4C123GH6PM מבוסס ARM Cortex M4. ערכה זו נבחרה מכיוון שהיא ערכת ה ARM הקטנה ביותר שמצאתי במחיר סביר ועם ערכת כלי פיתוח וספריות זמינים.

קרא את הפוסט המלא «

התנענו (בקושי), נסענו, נהננו, ונכנסנו בעץ…

כן, כן,

עבר הרבה הרבה יותר מדי זמן מהרשומה האחרונה (מבחינתי לפחות), אני עדיין לא מצליח לגרום לעצמי לשבת ולכתוב, אבל הנה:

חופש, הילדים משועממים וההורים (אנחנו) מחפשים דרכים להעסיק אותם בשביל שלא נתחרפן.
טוב, יש זמן וסיבה לקחת את ג'יפי הקטן לסיבוב, יצאנו כולנו עם ג'יפי בבגז' ונסענו לחניון של אצטדיון ווינטר ברמת גן, זה מגרש כורכר גדול, בלילה מחנות שם משאיות וביום הוא די ריק.

הלך די קשה להניע את ג'יפי, להזכירכם המנוע לא עבד איזה 10 שנים ולאחרונה עבר פרוק, ניקוי רציני והרכבה מחדש, הוא גם לא שאב דלק כמו שצריך, ובסוף (אחרי שעה של ניסיונות  שכללו פציעות לרוב ואפילו טעימת דלק ניטרו שלמרות הבציר המשובח התאפיין בטעם מגעיל עם ניחוחות של אלכוהול רפואי)  הניע רק עם מצערת פתוחה.

לפחות הניע…

אחרי שהניע לא הסכים להישאר בסל"ד סרק  ונאלצנו להמשיך להחזיק את המצערת פתוחה, בנוסף, הסל"ד ("טורים" בלשון העם) טיפס ועלה די מהר. אבל, המנוע עובד והגלגלים מסתובבים :) אז בשביל הכיף התחלנו להסיע, בהתחלה אישתי ואח"כ גם שני הגדולים הסכימו וגם נהנו למרות שהם מאד נבהלו מהרעש של המנוע.

הנה הגדול מסיע, ג'יפי במרחקים, מסומן בכחול:

נראה שכולם נהנו וכשהגיע "תורי" להסיע, לא שמתי לב, וג'יפי התנגש בעץ (בעץ הבודד שעמד במרכז המגרש, לא חלילה יער צפוף…) ויצא צולע למדי מההתנגשות.

אז חזרנו הביתה, עייפים , פצועים אך מרוצים בסה"כ – בפציעות שלי אפשר לטפל עם משחה וכמה פלסטרים, וג'יפי יקבל כמה חלקים חדשים מחו"ל.

הנזק (לג'יפי):

הזרוע השמאלית קדמית העליונה נתלשה – החלק אליו היא מחוברת שהוא תושבת הדיפרנציאל הקדמי נשבר.

המוט/ציר (shaft ) של הבולם  הקדמי שמאלי נשבר בתוך "הקצה הכדורי" שלו (ball-end) שזה אומר קניה של שני חלקים.

מה שעוד עשיתי זה לנסות להבין מה קורה עם המנוע – שאיבת הדלק הבעייתית ההתנעה ועליית הסל"ד – אז לאחר מחקר והתייעצות עם google הבנתי שכנראה יש בעיה של דליפת אויר לתוך המנוע, אז בעזרת ההדרכה הזו, מי סבון, מברשת וצינורית דלק חדשה ונקייה (כי הדלק, כפי שציינתי, לא ממש לטעמי) אותרה דליפה די רצינית האזור חיבור הקרבורטור למנוע. אז צריך גם אטם חדש וגם חומר אטימה שהומלץ בכל מיני פורומים (Lucky 7 RC Air Seal Engine Sealant) הטענה היא שהחומרים מבוססי הסיליקון, RTV למיניהם שבשימוש בעולם הרכב (כמו שהבחור בהדרכה שקישרתי למעלה משתשמש) לא עמידים בפני דלק הניטרו.
החלפים הוזמנו ועכשיו מחכים בסבלנות לדואר האמריקאי שיביא את החלקים השונים מרחבי ארה"ב

זהו לבינתיים, כרגיל נקווה שהפעם הבאה תהיה קרובה יותר.

היה מנוע? וגם, מחזיק גלגל תנופה DIY

כן, כן, שוב עבר המון זמן מאז הרשומה הקודמת.

דווקא התקדמתי לא מעט עם ג'יפי, פשוט לא הצלחתי להושיב את עצמי לכתוב.

(אפילו התקנתי את אפליקצית האנדרויד של WordPress מתוך איזה מחשבה שזה יאיץ את התהליך, לא שזה עשה משהו, את הרשומה הזו אני עדיין (?) כותב מהמחשב, אבל יש לי עוד אפליקציה בטלפון החדש שלי ;-) )

ועכשיו לעניין.

המנוע של ג'יפי הושרה באיזופרופנול (כמו שאלון מהובי ניטרו רעננה המליץ) למספר שעות ופורק כמיטב יכולתי תוך הקפדה לא להשתמשמ ביותר מדי כח – לא רציתי להרוס ברגים, הברגות וכו'. הצלחתי לפרק את רובו למעט גל הארכובה (CrankShaft ) הטלטל, הבוכנה והשרוול ( Sleeve ) שהיו תקועים כהלכה עקב התייבשות הדלק וכו'.

ככה זה נראה תוך כדי הפרוק:

החזרתי את המנוע לאיזופרופנול  למשך יום יומיים והמשכתי את הפרוק, הפעם, תוך שמוש בכח סביר בלבד, הצלחתי לסובב את גל הארכובה ולשחרר את הבוכנה.

השלב הבא היה לשחרר את השרוול בעזרת אזיקון ניילון כמו שמתואר כאן.

כל החלקים הושרו באלכוהול ונוקו היטב, גם המאייד פורק לחלקיו הקטנים ביותר וקיבל טיפול מסור.

אין לי צילום אבל למי שמתעניין, לפני ההרכבה זה נראה בערך כך:

טוב, הכל נקי ומסודר, נשאר רק להרכיב…

ההרכבה עברה בסה"כ בסדר עד שהבן הקטן שלי הצליח להגיע למנגנון ההנעה במשיכה ( Pull Starter) והצליח להוציא את הקפיץ שלו… איזה סיוט… מסתבר שלא כל המתנעים האלה דומים, ולקח לי המון זמן למצוא הדרכה רלוונטית (דרך אגב, לבחור הזה יש מלא הדרכות לא רעות וביקורות מעניינות) .

נסיון ראשון – כמעט, אבל בסוף הקפיץ לא נכנס למקום ושוב קפץ החוצה… עוד פעם… ועוד… אחרי בערך עשרים נסיונות הרכבה וחוסר תחושה באצבעות התייאשתי.

למזלי ולשמחתי אישתי (היקרה! :) ) הגיעה לבדוק בשלומי והציע את עזרתה ואצבעותיה, והופ, בנסיון שני המתנע היה מורכב, מייד עטפתי אותו בנייר דבק כדי שלא יתפרק שוב לפני שיגיע תורו להיות מורכב חזרה על המנוע.

המנוע והמאייד הורכבו חזרה ושומנו קלות, ונשאר להרכיב את גלגל התנופה, המצמד (Clutch) והפעמון/סבבת (פיניון) שמעביר את התנועה לגלגל השיניים (Spur Gear) שעל גל ההינע (Drive shaft) (בג'יפי אין דיפרנציאל מרכזי או אפילו מנגנון החלקה).

ועכשיו, חלק ב' של הרשומה שבו יסופר על מחזיק גלגל תנופה קצת שונה.

הפרוק של הפעמון, המצמד והאום של גלגל התנופה היה קל כי המנוע היה תקוע ולא היה צריך להחזיק את גל הארכובה שלא יסתובב. בהרכבה הכל היה כבר משוחרר ולא הייתי יכול לחזק את האום של גלגל התנופה ללא כלי מתאים שיחזיק את הגלגל (Flywheel Wrench). לא היה לי כזה, שלא תבינו לא נכון, אני אוהב לאסוף כלי עבודה, ויש כאלה כלים, אבל, הם לא זולים כל כך ולא הייתי בטוח כמה שימוש יהיה לי בכזה, אז בניתי אחד, מעץ…

למה עץ – הוא זמין ומאד נח לי לעבוד איתו, ולדעתי יש יתרון בכלי הזה לעץ לעומת פלדה מכיוון שגלגל התנופה עשוי מאלומיניום (חומר רך יחסית). העץ "ישמור" על האלומיניום מכיוון שהוא חלש/רך יותר ממנו, ומיכוון שאין פה צורך להפעיל יותר מדי כח נראה לי שזו בחירה מתאימה.

איזה עץ – היתה לי שארית סנדוויץ בעובי 20 מ"מ בערך מאיזה מדף של המטבח. העדפתי סנדוויץ על אורן מכיוון שהסנדוויץ פחות רך ופחות נוטה להסדק, אני חושב שכל עץ קשה יתאים.

עבדתי עם מקדחה ידנית ומהר יחסית, וכמו שתראו, זה יצא לא הכי מדויק בעולם, שיפורים בפעם הבאה.

הנה לוח הסנדוויץ וגלגל התנופה "לפני":

בשלב הראשון סימנתי את מיקום הפינים של המצמד ע"י מיקום גלגל התנופה עם הפינים כלפי לוח העץ ומכה קלה של פטיש על גלגל התנופה (עם פיסת עץ נוספת להגנה על הגלגל ):

ככה זה יוצא אחרי שהדגשתי את השקעים שנוצרו ע"י הפינים בעט:

אחרי הקדיחה (במקדח 3 מ"מ):

עכשיו הרכבתי את גלגל התנופה על לוח העץ:

וסימנתי את הקדח שבמרכז גלגל התנופה (דרכו עובר ציר גל ההינע):

בחרתי את המקדח הכי קטן, שיש לי, שעדיין יאפשר למפתח של אום גלגל התנופה לעבור:

המקדח הזוכה היה 5/8 אינץ' (את מקדחי העץ האלה הבאתי מארה"ב לכן המידה האינצ'ית).

כאן לאחר הקידוח עם גלגל התנופה מורכב כדי לוודא שלא סטיתי יותר מדי:

ועכשיו לעבודה:

מחזיק גלגל התנופה שלי לא יצא הכי מדוייק בעולם אבל עבד מעולה.

אם מישהו אי פעם ירצה לעשות כזה, יש לי כמה מסקנות והצעות לשיפור:

  • הייתי משתמש בלוח דק יותר, נראה לי שלוח בעובי של 10-12 מ"מ יעבוד מעולה.
  • הייתי מנסר את הלוח כך שהוא לא יהיה רחב מדי (לא כל כך רואים בתמונה האחרונה אבל הלוח כמעט נוגע במאייד) ומעגל את הפינות, לדעתי השארה של 10 מ"מ מכל צד תהייה חזקה מספיק והמחזיק יהיה חזק מספיק והרבה יותר נח לעבודה.
  • שימוש במקדחת עמוד או מעמד למקדחה ידנית יניב תוצאות מדוייקות יותר וכלי עבודה טוב יותר.

זהו, בפעם הבאה מכינים את ג'יפי להרצה.

שלט-רחוק FS-GT3B

טוב, עבר לא מעט זמן מהרשומה האחרונה, אני מקווה שתהליך כתיבת/הכנת הרשומה יתייעל ואני אשתפר בזה וככה הקצב יעלה, נראה מה יהיה…

בכל מקרה, כחלק מהתחיה מחדש של ג'יפי הקטן, הזמנתי מ eBay שלט רחוק עבורו (ועבורי :) ) מסוג FS-GT3B .

למה דווקא כזה: קודם כל הוא נכנס מצויין לתקציב, יש עליו ביקורות מרשימות למדי (ביחס למחיר, כמובן, יש שלטים טובים הרבה יותר אבל הם עולים פי 4-5 ומעלה, לא הגיוני לצרכים שלנו כרגע), וניתן לשפר אותו, החל בהתאמה לסוללות LiPo  וכלה  בצריבת תוכנה חדשה, יש שרשורים ארוכים ומעניינים למדי בקשר לשלט הזה למשל בעמוד זה מרוכזים חלק ניכר מהשיפורים והבחור הזה מוכר את הרכיבים/מעגלים/כבלים הדרושים והדרכות מצויינות (אני לא הזמנתי ממנו – המשלוח לארץ הקודש קצת יקר).

השלט הגיע לפני מספר שבועות ואחרי הפרוק של ג'יפי התחלתי לעבוד עליו, בשלב הראשון – החלפת המייצב הליניארי הקיים למייצב ממותג, יעיל ולא מתחמם, התאמה לסוללת LiPo , והחלפת התוכנה.

החלפת המייצב:

בעקרון, החברה ב rctech.net מחליפים למייצב ממותג של חברת RECOM שפשוט מחליף את המייצב הקיים (פתרון אלגנטי מאד, ניתן לראות בהדרכה כאן) שיחסית זמין בחו"ל אבל די יקר ועם המשלוח לארץ המחיר נהיה מפחיד, אז הזמנתי דוגמאות של מייצבים של TI, והם הגיעו בחינם ומהר, כל מה שהם צריכים זה קבלים אלקטרוליטים (טובים) ונגד מדוייק לקבוע את מתח המוצא.

הקבלים הוזמנו ב eBay והנגד המדוייק התגלה כפריט לאספנים (לפחות למי שרוצה לקנות אחד או שניים) והוחלף בנגד משתנה רב סיבובי קטן וטיפת דבק (כדי שלא יזוז).

שרטוט חשמלי: (שורטט ב KiCad )

אין פה איזה חוכמות מיוחדות, זה לפי דפי הנתונים.

המעגל הורכב על לוח מחורר ונראה כך:

כמובן שבהתחלה לא סימנתי אחרת את כבל מתח הכניסה (אדום) או מתח המוצא (אדום…) אז הצלחתי לשרוף מייצב אחד, מזל שהזמנתי שניים.

מתח המוצא כוון (באמצעות הנגד המשתנה) ל 5V , וקובע מכנית ע"י טיפת דבק. לחיזוק הכבלים השתמשתי בדבק חם.

המייצב המקורי נחתך ונזרק וכבלי המייצב החדש הולחמו במקומו.

המייצב שלי מחובר ללוח השלט:

(הכבל עם פסי הבידוד הכחול הוא הכניסה…)

והנה הוא יושב בביתו החדש שבידית השלט ומציץ לעולם:

ניתן להבחין בדבק שמקבע את הנגד המשתנה. החוטים האדום והשחור יתחברו לסוללה.

באותו ערב כבר הכנתי את המייצב של המקלט והסרוואים של ג'יפי הקטן – זהו מייצב של 6A,  לעומת 2A של השלט, מכיוון שהסרוואים (במיוחד זה של ההיגוי) יכולים לצרוך לא מעט זרם בתנאים מסויימים.

השרטוט החשמלי מאד דומה לקודם, למעט ערך הנגד הנדרש וכמובן המייצב עצמו:

וככה זה נראה מורכב ומכוון:

מכיוון שהמייצב יישב בג'יפי בתיבת האלקטרוניקה יחד עם המקלט, הסוללה וכו' צריך לבודד אותו, בהתחלה חשבתי פשוט לסגור אותו בבידוד מתכווץ אבל העדפתי פתרון שייתן לו קצת "לנשום" לצרכי קרור. מצאתי (ב eBay) שרוולי רשת פלסטיים מתרחבים  (כמו שלפעמים יש בספקי כח של מחשבים בשביל לעשות סדר בכבלים) בינתיים פתרון מושלם -גם מבודד וגם נושם, הוא יצטרך עוד להוכיח את עצמו בפועל, זה נראה כך:

התאמה לסוללת LiPo :

זה היה פשוט יחסית – פרוק מגש הסוללות המקורי והרכבת מחבר במקומו, התוצאה הסופית:

כן, גם הסוללה מ eBay …

החלפת התוכנה (קושחה – FW למעשה):

כדי להחליף תוכנה היה צריך קודם כל להרכיב על לוח השלט מחבר צריבה / debug, לפי ההדרכה הזו, לאחר ההרכבה ו"התאמת" המארז, זה נראה כך:

השתמשתי במחבר כיווני כדי שתמיד כבל הצריבה יהיה בכיוון הנכון ואני לא אנזק שום דבר…

את תוכנת הצריבה הורדתי מהרשת וכן את הקושחה החדשה עצמה, חיברתי את לוח ה debugger (ערכת פיתוח STM8S-Discovery), שמרתי את התוכנה המקורית וצרבתי את החדשה – ממש בקלות, ההדרכות פשוט טובות.

קצת רקע על התוכנה החדשה – מה ולמה: השלט הזה מגיע במקור עם תוכנה שיש לה מגבלות וגם (תאמינו או לא) כמה באגים, אז בחור צ'כי בשם Pavel Semerad ( משתמש בכינוי PSX ב rctech.net ) כתב תכנה חדשה לגמרי (בקוד פתוח כאן) שבה תוקנו כל המגבלות והבגים של המקורית וגם נוספו המון תכונות חדשות, למשל:

  • תחום TRIM מורחב
  • תיקון ה EXPO
  • תוספת SUB-TRIM
  • תוספת תפריט כיול, לכיול הבקרים וכן מד המתח
  • הרחבת כמות הזכרונות (למי שצריך יותר מ 10)
  • Dead zone  להיגוי ולגז
  • Dual ESC mixing and 4WS Mixing
  • מהירות (השהייה) לכל הערוצים
  • קביעת סף האזעקה למתח סוללה נמוך
  • כיוון זמן ה BACKLIGHT
  • ועוד…

אז כל הכבוד לבחור הזה, התוכנה שלו פשוט עובדת.

נשאר רק להוסיף מיסב להגה ולהפוך את קיטוב המסך, לפעם הבאה…

זמן לישון.

יציאתו מהארון של ג'יפי הקטן

רשומה ראשונה,

אז מי או מה זה ג'יפי (Jeepie) הקטן?

פעם, כשהייתי צעיר, רווק וכו' ומאד משועמם קניתי "מונסטר טראק" מסוג  OFNA Monster Pirate זה רכב "צעצוע" בקנה מידה של 1/8 (הוא בערך באורך של 42 ס"מ ) בעל מנוע שתי פעימות בנפח 3.5 סמ"ק ששותה דלק "ניטרו" (שזו תערובת של מתנול, שמן וניטרו-מתאן – דומה לדלק של קטנועים במידה מסויימת).

ג'יפי הקטן קיבל את התוספת "הקטן" מכיוון שבאותה תקופה היה לי ג'יפ טויוטה ("הגדול" :) )

בצעירותו, הייתי מוציא את ג'יפי הקטן מדי פעם לטיול באויר הצח, אבל, עם השנים, החיים והזמן התמלאו בדברים אחרים – אישה, ילדים, בית, וג'יפי נשכח בארון.

אני לא יודע בדיוק למה, אבל לפני זמן מה החלטתי שצריך לנסות להעיר אותו, נראה לי שהילדים יהנו מההתעסקות (הגדול כבר כמעט בן 7) ובכלל, יהיה כיף, אז הזמנתי שלט-רחוק חדש ב ebay (מסוג FS-GT3B , עליו נכתוב ברשומה אחרת) ועוד כל מיני חלקים ש"צריך".

היום הגיע השלט החדש לדואר, אז קדימה, מוציאים את ג'יפי.

הנה ג'יפי בארון:

והנה ג'יפי על השולחן:

ג'יפי מלא אבק וג'יפה  – דלק + חול + ימבה זמן = בוץ קשה ודבוק היטב. קראתי קצת ברשת איך מנקים צעצועים כאלה, אם אתה לא אמריקאי ממוצע בעל מדחס אויר (קומפרסור) תעשייתי בגראז', צריך לעבוד ולשפשף…

פירקתי את גשר הסרוואים, תיבת האלקטרוניקה (שם מחביאים את המקלט והסוללות מפגעי הטבע והדלק) מיכל הדלק, המנוע והאגזוז והגלגלים כמובן. צינורות הדלק מצאו את ביתם החדש בפח האשפה.

ככה זה נראה:

את השלדה (עם מערכת ההנעה – גלי הניע, דיפרנציאלים וכו' והמתלים) ניקיתי עם דה-גריזר (degreaser) של אופניים (ידידותי לסביבה כמובן ;) ) שעבד לא רע (יחד עם שפשוף אגרסיבי למדי עם מברשת).

האגזוז קיבל טיפול דומה, אבל מיכל הדלק – מיכל הדלק זכה בפרס האתגר הלילי…

בתחתית מיכל הדלק (שמחולק ע"י כל מיני מחיצות שמפריעות לנקות) היו די הרבה משקעים צמיגיים, דביקים ועקשנים של דלק, נראה לי שמאד חשוב לנקות אותם בכדי שלא יתפרקו עם הזמן וישתחררו לתוך המאייד (קרבורטור) והמנוע.

טוב, אז ניסיתי עם החומר של האופניים – נראה לי שהלכלוך רק נאחז חזק יותר במיכל. אח"כ ניסיתי עם אלכוהול איזופרופילי (שהמליצו לי בתור חומר ניקוי למנוע) זה כבר גרר צחקוקים מהיציע. המשכתי לאבקת הכביסה שרק הוסיפה לתיסכול הגובר, ואז, נדלקה הנורה: אבקת מדיח הכלים ומים חמים, האבקה מכילה גם ממסים וגם גרגירים שבניעור משפשפים את הג'יפה – קלי קלות, תוך דקה מיכל הדלק היה כמו חדש, בלי משקעים, נקי ומצוחצח. תליתי אותו לייבוש על אחד ממוטות תמיכת הגוף/חופה של ג'יפי.

את תיבת האלקטרוניקה, המקלט והסרוואים ניקיתי בעזרת האיזופרופנול (הוא ממיס את הלכלוך אבל לא פוגע בפלסטיקה וכו').

ככה זה עכשיו:

הנה המנוע, מלוכלך ותקוע (כמו שצפיתי, לצערי):

המנוע יחכה ליום אחר ורשומה אחרת, אני מקווה שהאיזופרופנול יעשה את העבודה (כמו שאלון מחנות הובי ניטרו ברעננה המליץ) ואני לא אזדקק לקנות חומר לניקוי מאיידים (קרבורטורים, כבר אמרנו  ? :) , זה נראה חומר לא סימפטי בכלל) ימים יגידו…

הגיע הזמן לעשות קצת סדר וללכת לישון.

יאללה מתחילים

עוד לא ברור לי למה פתחתי את הבלוג, שעמום, קנאה באישתי ;) , מי יודע.

אני אפילו לא יודע מה יהיה הנושא הראשון, נראה…

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.